תערוכות

סדרת ציורים שמציגה רצף של דימויים, רישומים ושרבוטים אינטואיטיביים. האמנית מציירת היבטים מחיי היומיום שלה ושל אחרים באינטנסיביות אקספרסיבית ובמבט נאיבי על המתרחש סביבה. הדמויות שלה מבוססות על צילום עצמי (סלפי), על חברים ובני משפחה או על הדמיון.

מוסקו עובדת בטכניקה מעורבת; היא מציירת במרקרים ובטושים במהירות, בחופשיות ובעומס מכוון המזכירים שרבוטי ילדים וגם גרפיטי עירוני. הסגנון הילדי, חסר החוקיות לכאורה, מוכר לנו בתולדות האמנות: ז׳אן דובופה הצרפתי וישראל פלדי הישראלי כמו גם השרבוטים של סיי טוומבלי האמריקני ושל רפי לביא, ניסו לחקות את תום הילדים, לחזור לראשוניות הנקייה של האמירה האישית הלא מניפולטיבית. מיכל הושפעה מכל אלה, ובפס הקומיקס שלה היא מנסה ליצור סיפור אנושי בהמשכים, רצועת מציאות אינטואיטיבית העולה מתוך הראש בלי מעצורים ובונה את הסיפור האישי שלה.

אריה ברקוביץ, אוצר