פס סיפור: מיכל מוסקו
סדרת ציורים שמציגה רצף של דימויים, רישומים ושרבוטים אינטואיטיביים. האמנית מציירת היבטים מחיי היומיום שלה ושל אחרים באינטנסיביות אקספרסיבית ובמבט נאיבי על המתרחש סביבה. הדמויות שלה מבוססות על צילום עצמי (סלפי), על חברים ובני משפחה או על הדמיון.
מוסקו עובדת בטכניקה מעורבת; היא מציירת במרקרים ובטושים במהירות, בחופשיות ובעומס מכוון המזכירים שרבוטי ילדים וגם גרפיטי עירוני. הסגנון הילדי, חסר החוקיות לכאורה, מוכר לנו בתולדות האמנות: ז׳אן דובופה הצרפתי וישראל פלדי הישראלי כמו גם השרבוטים של סיי טוומבלי האמריקני ושל רפי לביא, ניסו לחקות את תום הילדים, לחזור לראשוניות הנקייה של האמירה האישית הלא מניפולטיבית. מיכל הושפעה מכל אלה, ובפס הקומיקס שלה היא מנסה ליצור סיפור אנושי בהמשכים, רצועת מציאות אינטואיטיבית העולה מתוך הראש בלי מעצורים ובונה את הסיפור האישי שלה.
אריה ברקוביץ, אוצר
-
אוקטובר 73, אוקטובר 23: גד אולמן
אוצר: דניאל כהנא לוינזון -
תערוכה מיוחדת לציירת שנרצחה ב – 7.10.2023: תאיר בירה ז"ל
אוצרת: נורית טל - טנא -
עקבות 73: שמאי רן
אוצרת: יעל סונינו - לוי -
ארץ אהבתי: שלום פלש
אוצרת: איריס אלחנני, אריה ברקוביץ -
נוף אורבני: ירון כהן
אוצר: איריס אלחנני, אריה ברקוביץ -
תערוכת מכירה: קבוצתי
אוצר: אריה ברקוביץ -
מעוף: קבוצתית
אוצרת: אינה ארואטי -
דממה: רונית קרת
אוצר: ורה פלפול, אריה ברקוביץ -
מלון: טלי אמיתי - טביב
אוצרת: דליה דנון