פתאום, באמצע החיים-טובה רון
כמו בכל קשר הדוק, עולות, בשלב כלשהו, השאלות: איפה בכלל היכרתם? איך היתה הפגישה הראשונה? האם היה זה קשר ממבט ראשון? האם ידעתם מן ההתחלה שגורלותיכם שלובים, או שזה התפתח לאיטו?
אז, למען הגילוי הנאות.
הקשר בינינו נכפה עלי. אתה היית מי שבחר לפגוש אותי, יותר נכון לתקוף אותי; זה קרה לפני שנתיים כמעט, שעה שכפית את עצמך עלי. לא טרחת להציג את עצמך, לגלות פניך, להתיידד; כנראה חששת שאחמוק מפניך.
לו היית ידידי, הייתי מציעה לך לשפר את דרך הצגתך העצמית, אחרת כל מיודעיך פשוט ישנאו אותך ויעשו הכל כדי להכחיד אותך. עומדים לצדי כעדים לכך, כמה וכמה ממיטב חברי, שגם אותם ניסית לתקוף; בשל מזגך הדורסני לא אנקוב בשמותיהם השמורים עמי.
(מתוך: "יומן הסרטן שלי" 2017 – 2018)
___________________________________
ליווי אוצרתי: נורית ירדן
-

ביתי: עדנה שחורי
אוצרת: רונית צור -

מחווה לגלריה גימל , ירושלים: קבוצתית
אוצר: אלי סעיד גולדבהר -

בית הטיפות: אריק שלו
אוצר: אריה ברקוביץ -

רציתי לספר לך: ירמי עדני
אוצר: יאיר שולביץ -

מעבר לגן: פארידה גולדבהר
אוצר: אריה ברקוביץ -

לאחוז ולהיאחז: יואב קוטיק
אוצרת: יעל סונינו - לוי -

קולות רפאים: ורד הקרט
אוצרת: נורית טל - טנא -

יחסים: יצחק חנית
אוצר: אריה ברקוביץ -

בית: עדן הרמן רוזנבלום, תמי ורדי, ורד כץ
אוצרת: ורד בבאי






