תערוכות

סדרת העבודות החדשה שפיליפ בולקיה מציג בבית האמנים בתל אביב, עוסקת בהשטחה של חפצים ודמויות אנושיות. פיליפ מצייר בחלודה על נייר או בד ציורים שנראים כצללית או חותמת של מוצרים ודמויות מחיי היומיום .

הצללים משטיחים את האינדיבידואל והופכים את הציור לאוניברסלי. האדם הוא כל אדם באשר הוא והכיסא הוא כל כיסא . עצם ההטבעה בחלודה אמורה להביעה סימן או צל נכחד. אבל פיליפ מעיר את הדימויים אותם הוא מצייר, מעניק להם חיים חדשים ומעמד אמנותי. הצלליות הופכות לרישום וציור עם עוצמה אסתטית. הדימוי הפשוט לכאורה מקבל ערך ייחודי שיוצא מהקונטקסט והופך אותו למרכז היצירה מעמד של פורטרט רנסנסי .

הדימויים של פיליפ הם רק צללים של המקור הם חותמות של משהו שהיה ומשאיר סימן מזוהה לזמן ממושך. החלודה מוסיפה את מימד הזמן, רוצה לומר שהזקנה רק מוסיפה לאובייקט אופי ויופי. אמנם המקור כבר לא קיים אבל החותם נשאר בתודעה עוד זמן רב.