תערוכות

התערוכה "קו המים" הינה תערוכת סיכום ליצירתו של האמן עמי לוי אשר הלך לעולמו בטרם עת בשנת 2013.

 עמי לוי נולד ב-1954 בצרפת ועלה לארץ כילד ב-1961. תחומי האמנות והאדריכלות הקיפו אותו בסביבתו הקרובה. אביו היה אדריכל ואמו היתה הגלריסטית שרה לוי, אשר דירת מגוריה שימשה גלריה שהפכה למוסד אמנות ייחודי וחשוב בשדה האמנות הישראלי.

 עמי לוי השפיע על דורות של תלמידי אמנות ואמנים לעתיד. במשך 30 שנה לימד במוסדות אמנות מרכזיים: במגמת האמנות בתיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים, במכון לאמנות במכללה האקדמית אורנים בטבעון, במחלקה לקרמיקה וזכוכית, באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים ועוד.

 עמי לוי ראה עצמו "קודם כל פסל" כפי שהצהיר בעצמו. פעולת הציור היתה חלק בלתי נפרד ממנו, אך הפיסול היה מבחינתו גילוי.

בעוד שפסלים צעירים בני דורו עסקו בפירוק והשתמשו באובייקטים מן המוכן בשנות ה-80, לוי פיתח שפה אישית עצמאית בעץ, עופרת וזכוכית ויצר עבודות אשר שאפו לסדר, סימטריה והרמוניה והתרחקו מרוח "דלות החומר". בשנות ה-90 החל להתמקד בפיסול בזכוכית שהיה מאוד יוצא דופן בשדה האמנות המקומית והקדים את זמנו.

בתערוכה אשר תוצג בבית האמנים נעשה ניסיון לייצג גופי עבודות מתקופות שונות של יצירתו ברישום ובפיסול – שני מדיומים בהם עסק במקביל במהלך כל חייו.

בתערוכה יוצגו, בין היתר, רישומי גרפית גדולי מימדים מסדרה שיצר האמן לתערוכת היחיד "עבודות על נייר" בגלריה בוגרשוב בתל אביב (1990). בהן ניתן לזהות ניסוח ראשוני של שפתו המגובשת של לוי: מוטיבים השאובים מהקשרים תרבותיים של נוף ואדריכלות, ושפה צורנית המקשיבה לסדר, הרמוניה ודיוק. כאן טמונים הניצנים לפסלי הפנים והחוץ אשר יתפתחו בשנים הבאות, כמו גם בעבודות אחדות מן הסדרה "זכוכית נופים ושיכונים" (מוזיאון לאמנות ישראלית 1994) שיוצגו אף הם בתערוכה. פסלים ייחודיים ויוצאי דופן אלה מציינים את המפנה שחל ביצירתו בכניסת הזכוכית ליצירתו הן כחומר והן כדימוי. מהלך זה מיוצג בתערוכה בגופי עבודות נוספים, מאוחרים יותר.

השקיפות והשבירות של הזכוכית באים לידי ביטוי בעבודות היברידיות המוצגות בתערוכה, המשלבות רישום וזכוכית והאופייניות לעשורים האחרונים לחייו.

מוטיבים נוספים שהלכו והתעצמו הם מוטיב המים אשר הכניס ליצירתו קוויות זורמת וצורות דמויות מערבולת, וצורת העין המופיעה כמתבוננת הן ברישום והן בפיסול. אלה מיוצגים בתערוכה זו בסדרת תיבות אור שהוצגו במוזיאון ישראל ב-2007 ובעבודות נייר רבות מן השנים האחרונות.

בתערוכה תוצג לראשונה עבודת הרצפה "Ma Mere", המשלבת פיסול ורישום, אשר נותרה בסטודיו בעיצומו של תהליך יצירה וטרם הוצגה.