תערוכות

קרוב, רחוק – עמירה דוידוביץ
סדרת העבודות "קרוב, רחוק" נוצרה על גבי משטחים סטריליים רפואיים שגדשו את ביתה של עמירה דוידוביץ עקב פציעת ידה של בתה. בעבודותיה מציגה האמנית התלבטות לגבי יכולתו של האדם לרפא את עצמו, את הקרובים לו, את האנושות. מושגים של פציעה, שבר, מחלה, איחוי, החלמה ותקווה משמשים בהן בערבוביה. איך מתמודדים עם מצבים ,אירועים ומשברים בלתי צפויים שקורים בחיינו האישיים או במישור היותר רחב הארצי, העולמי. איזה כלים וכישורים אנחנו מגייסים לצורך ההתמודדות ואיך אפשר לצאת מהמשבר ולהתפתח למקום טוב יותר.

מזה שנים, עובדת דוידוביץ עם משטחים וחומרים זמינים שנאספים בסביבתה הטבעית. חומרי גלם שהשימוש הקודם הטביע בהם חותם. בחירתה להשתמש בחומרים מצויים (found objects) באה גם מתוך תחושת הזדהות עם גישה אקולוגית של שימור הסביבה ומיחזור. לדברי האמנית, החומרים מסקרנים ומאתגרים אותה, פותחים פתח להתנסות אחרת, ללמידה ושינוי דפוסי עבודה, להתחדשות. החומרים גם משרתים את הנושא בו העבודה עוסקת.
בתהליך העבודה על המשטחים הסטריליים נוצרו מרקמים, צבעים ופרטים המזכירים צילומי לוויין, ממבט על. בתוכם שולבו צילומים ודימויים אישיים מחיי האמנית. ואכן, השילוב של "קרוב, רחוק", נראה ולא נראה, בא לידי ביטוי בעבודות בתערוכה.
דימויי הידיים ושבריריות הנערה אשר שזורים כחוט השני בעבודות, מבטאים את הפגיעות של האדם ואת הרצון והצורך שלנו להגן ולרפא את מי שיקר לנו. ידיים הן איבר משמעותי מאוד בגופנו ולתפקוד שלנו. הן שמאפשרות לאדם ליצור, לחוש, לתקשר, להביע, לחבק.
בסדרת כדי החרס שנבחרו להשתלב בתערוכה, סורגת ותופרת האמנית חוטי ברזל ורשת לול משומשת אל תוך כדי חימר גדולים פרי יצירתה, כגורם משלים, הממלא את החסר, מאחה ויוצר את השלם.
דוידוביץ עוסקת מזה שנים בשבריריות הקיום האנושי. תוך כדי היצירה, המשמעות של פציעה ואיחוי קיבלו ביטוי רחב עבורה, והיא מעלה את השאלה איך רגע אחד, שולי כביכול, יכול להשפיע בצורה כה דרמטית ולהטביע חותם – כמום, כטראומה וכערעור והסטת השגרה מנתיבה.
הקורונה העניקה לסדרה זו מבט חדש, רלוונטי מתמיד. להבנתה, אולי היתה זאת טעות אנוש שגרמה למגפה עולמית ולטלטלה שאת סופה עדיין לא רואים. טעות שאילצה את האנושות כולה להתמודד עם מצבי קיצון, לשנות דפוסי התנהגות ולהתאים את חייה למציאות מורכבת בתוך אי ודאות ותחושת סכנה. פציעה ומחלה מחבלת בגופנו ובנפשנו. איחוי והחלמה מאפשרים לנו לצמוח מתוך הקושי ולחזור לשגרה הברוכה מחוזקים אל מקום טוב יותר, אופטימי.