ראיית.לילה: נועה רבינר
נועה רבינר, ציירת ואמנית, מתעדת את חלומותיה עוד מילדות. החלומות שלה אינטנסיביים כל כך שהם כמו דורשים להיות מסופרים ומפורשים. בציוריה רבינר עוסקת לרוב בנושאים פנטסטיים ואישיים כמו שדים פנימיים, דימוי עצמי וחלומות, אך בתערוכה החדשה "ראיית.לילה" היא צוללת אל חלומותיה ואל עמקי הלא־מודע ומעלה מן המצולות גם את הלא־מודע הקולקטיבי, החברתי.
"ראיית.לילה" מבוססת על יומני חלום. רבינר תיעדה מאות חלומות וזיקקה מהם מצבים, דימויים וקומפוזיציות, שנאספו לאינדקס של סמלים. את הסמלים תרגמה רבינר וכמו פירשה אל הציור. אופן הציור שלה דומה לאופן היווצרותו של חלום – בפעולות של ערבוב, שכפול, מחיקה, ובתחושה דואלית של מציאות מול חלום. חלק מהפרקטיקה של רבינר הוא "מפגשי חלימה" – מפגשים שבהם המשתתפים חולקים את חלומותיהם במטרה למצוא בהם מן המשותף וללמוד מהם על הרובד הלא־מודע של החברה. בעקבות מפגשי החלימה, נחשפה רבינר לתצרף החלום התרבותי־חברתי, וכמו מן האוב החלו לעלות במוחה דמויות תנ"כיות בהשראת הציור העברי המוקדם.
"אני חיה כאישה וחולמת כאישה". הקיום הנשי לפי רבינר הוא קיום שנדרש לצמצום; מצופה מאישה לצמצם את נוכחותה ואת נראותה בעולם. אך החלום עבור רבינר הוא בדיוק ההפך, הוא פיצוץ – התרחבות פתאומית, פריצת גבולות, אקט של שחרור המיתרגם אל הציור. כך לדוגמה הדימוי העתיק של העלמה הנושאת כד על ראשה, הופך אצלה לאישה המחדירה מיקסר לתוך המוח.
"על השולחן הייתה קופסת סיגריות. לקחתי אחת, הכנסתי אותה לפה והדלקתי. רק כעבור זמן שמתי לב שהיא כהה, גדולה ומתפצחת. היא עט שהדלקתי, ועכשיו בוער לי בפה." מתוך יומני החלום של נועה
רבינר נולדה ב־1974 וגדלה בגדרה. היא למדה ציור ואיור בסדנת אמני הקיבוץ בתל אביב, וב –SVA בניו יורק. היא עבדה עם "גלובס", "מעריב", יצרה אנימציות וקומיקס ל"פלאפון" ולמגזין "הזמן הוורוד". בשנת 2012 הציגה בגלריה גרוס את "מאורות", תערוכה של ציורי פנטזיה, וב־2013 הציגה את התערוכה "מה הסמכויות שלך כאן". ב־2016 יצרה סדרת ציורים דיגיטליים לפי צילומי אנשים ישנים.
-
הפרח בגני: תרצה ולנטיין
אוצר: אריה ברקוביץ -
זהב לכול: יאנה סטופ
אוצרת: נטע לנצמן מכנס -
חיה בדיו ושדה צבע: דורית ספיר
אוצרת: אירית לוין , דורית קידר -
בטון – התו השקט: חיים טל
אוצר: אריה ברקוביץ -
מחווה לאספן: קבוצתית
אוצר: דורון פולק -
מאותגר מערכות: יואב בן דב
אוצר: אריה ברקוביץ -
שיר בן יונה , 40 שנה למותה של יונה וולך: שלומי בן יקר
אוצר: דורון פולק -
במקום בו נפער ונגלה הריק: רוני ראובן
אוצרת: דליה דנון -
נסטור: ירמי הופמן