תערוכות

ארבע האמניות המשתתפות בתערוכה משתמשות בטכניקות ובחומרים מגוונים: נייר, קולאז', עץ, צמחים ציור וצילום. התערוכה עוסקת בפירוק והרכבה של חומרים, אשר בהמשך מולידים יצירה מוגמרת ומפתיעה. בחלק מהעבודות האובייקט אינו מזכיר את החומר הבסיסי בו החלו האמניות לברוא את יצירתן, ועל אף הבסיס השונה נוצרת בכולן מעין מטמורפוזה חומרית ונפשית, שהיא החוט המקשר ביניהן. התוצר של כלל האובייקטים הוא אמירה על בריאה וכליה החוברים זה אל זה במגוון אופנים. אנדי ארנוביץ עוסקת בתערוכה הנוכחית בעיקר בתחושות, במתח, בדאגה, ובמסתוריות שמקיפים אותה. לתערוכה זו היא מציגה קופסאות אור בוהקות בהן משולבים קולאז'ים שנבנו מעיתונים וציורי יצורים הרוחשים כחיידקים או תרביות רקמה. נורית גל יוצרת צילומים מבוימים, לדוגמא : צילום של קיר פינתי בבית נטוש המיועד להריסה. על גבי הקיר נראים קווי טחב רישומיים המתאחדים עם הסדקים שנוצרו על הקירות המתפוררים. קווי הטחב והסדקים נדמים כצבעי מים נוזליים שזולגים כלפי מטה ויוצרים יחדיו רישום מעובה. אורנה מינץ יוצרת עבודות שהן טוטאליות. העשייה כרוכה בעבודה פיזית קשה ומפרכת המצריכה דיוק, ריכוז והרבה שלווה. עבודותיה נוצרות מעצים ומצמחים שפורקו לגורמים וחוברו מחדש. מזל כרמון יוצרת אובייקטים מנייר פרגמנט, שהוא חומר הגלם הבסיסי שלה. היא לשה אותו, צובעת, תופרת, מכבסת, קורעת ונכנעת לתכתיביו. בכך היא משנה את צורתו ללא הכר. כרמון רוקחת את יצירתה בעבודה עמלנית ורפטטיבית. הדגש בדימויים שהיא יוצרת הוא היופי שבכליה.