תערוכות

ריבוי דגשים

המונח “ריבוי דגשים” מופיע לראשונה במאמר של ולנטין וולשינוב (Valentin Voloshinov  1895- 1936) משנת 1973,  בו הוא מצביע על תופעה בה סימן עשוי להיות בעל משמעויות שונות בקרב מעמדות שונים.

דורון פישביין (42), אמן רב תחומי, בעל תואר ראשון באמנות מהאקדמיה בצלאל, ובפיסיקה מהטכניון בחיפה, מעבד ומציג סימנים, סמלים ומוטיבים מעולם המדעים, ועושה בהם שימוש  כחומרי גלם ליצירת תובנות חדשות.

באסופת המאמרים שכתב פישביין המלווה את התערוכה, מופיעים חמישה מאמרים שונים המבטאים מחשבות פילוסופיות, רעיונות חדשים, ומהלכים ליצירת ידע אותם בודד האמן מתוך מערכת סמלים וייצוגים בעבודותיו הפרושים בחלל הסטודיו שלו שבמושב גאליה, ליד רחובות.

ההרכבים השונים ביצירותיו מבטאים את הקוד המינימליסטי של הסימטרי, הגיאומטרי, האלגנטי והפורמלי. אלה יוצרים באופן מיידי חיבורים סמויים של ניגודים, אי סדירות, א-סימטריה, ריקות וצורה המעלים מחשבות ושאלות בדבר אופן יצירתו של ידע חדש: מהי הסביבה בה נוצר ידע? מהי המשמעות של לייצר ידע?  איך מתפתח תהליך חקירתו ועיבוד של ידע קיים? כיצד ניתן ליצור המשכיות של חקירה ועיבוד בדרכים אחרות ושונות?

פישביין יוצר במאמרים אשליה של מציאות מדעית מעבדתית – ביולוגית, מתמטית, פיזיקלית, פסיכואנליטית המרחיבה את גבולות החשיבה ויוצרת צמתים בין הסמלים, המאפשרים כיווני חשיבה חדשים בהבניית הידע. התערוכה מבקשת לעורר בצופים סקרנות באמצעות התבוננות חדשה במערכת הסמלים הויזואלית של פישביין כשאלה מייצרים משמעויות חדשות ומעלים לדיון את השאלה כיצד נוצרים רעיונות חדשים.

ארגון מחדש של מערכת הסמלים הוא תהליך עריכה של ידע חדש. הבנייה והתפתחות באמצעות הברירה הטבעית של  רעיונות חדשים ליצירת ידע, יכולים לפעול ברמות שונות: ביצירתיות של האמן, בפעולות שהוא נוקט כדי לבדוק אותם, בקבוצה שבה הרעיונות ויישומיהם מוצגים ובחברה כולה.  עלינו לחשוב אפוא על הדרך שבה הסמלים מצטרפים זה לזה ויוצרים מבנים היררכים הולכים וגדלים, אנכיים או אפקיים, ועל הדרכים שבהן הרכבם של הסמלים יכול לעבור ממקום למקום, לארגן מחדש את הידע ולהביא לידי ביטוי משמעויות חדשות ללא הגבלה. קיום מערכת יחסי גומלין בין הדימויים השונים והצופה, תביא להנחייה, להבנייה ולתכנון ידע מסוג חדש.

יחסים אלה עונים על השאלות כיצד, מדוע ומתי מתרחשת העברת המידע ובוחנים את דרך יצירתו והייוצרותו. פישביין מתחיל בתהליך הבניית ידע דרך מערכות סמלים שונות וייצוגים מעולם המדעים, חלק מהמערכות מאורגן באופן מודולרי הניתן לשינוי וחלקו בנוי באופן הוליסטי, המחייב הריסה של הקיים.

תהליך יצירת הדימויים הרבים והשונים שבעבודה המתארת לוח שחמט וכלי הפרש, יצרו אצל פישביין  תהליך קוגנטיבי שהביא לפיתוח מחשבות פילוסופיות ומטפיזיות המופיעות במאמרו “Knight’s Move” “מהלך פרש״.  עולות שאלות  כגון מהי מהותו של הפרש? מהי סיבת דילוגו על המשבצת הראשונה שלפניו בכל מהלך שלו ומהי המהות הסמלית אותה מייצגת משבצת זו. מערכת יחסי הגומלין בין הסמלים השונים, יוצרת ידע מוטה ומונחה לאפשרויות לייצור ידע חדש ואינסופי על תיפקודו ופעילותו של הפרש. תהליך זהה קורה בסדרת עבודות המושתתת על זיכרונות ילדות של פישביין, בצורת מידע לטנטי (סמוי) ומייצגות במעורפל קטע מסיפור חייו רב התהפוכות של סבו המתחיל בים הבלטי ונגמר בים התיכון. האמן עורך מחדש את עלילת הקטע ומעלה את השאלות  “מה אם היתה מונחת אפשרות לבחירת דרך חיים אחרת?”, “מהי מהותה של דרך שהפכה למצב קיומי?”.  בהתבסס על רגשותיו וחושיו, האמן מייצר מערכת סמלים ומבנים טקסטואליים המערערים את מהותו של מנגנון ההזכרות ומאפשרים בניית מציאות מדומיינת ומשותפת המופיעה במאמרו “PNR – Point of No Recall”נקודת אל זכור״.

במאמרים אחרים הבניית הידע נעשית על פי תכנון ישיר. במאמרו  “LVA- Lunar Visualization Algebra” (״אלגברה של ויזואליזציות ירח״), פישביין מציע פרמטרים חדשים להיתכנות מופעי ירח בשונה מדימויי מופעי הירח המופיעים בלוח השנה.  במאמר “Moon Phase – Wolf Unit” (“יחידת מופע ירח – זאב״), מופעי הירח מוצגים כמעטרי פאותיה הפנימיות של קופסה שחורה,  זאת בשונה מאופן התצוגה המקורי המוכר- של טבלאות מופעי הירח המגלמות את הסדר בלוחות השנה העברית והמוסלמית. כך פותח פישביין  אפשרויות חדשות לבחינת תצורות מופעי הירח מבלי שאלה יהיו מוגבלים ע”י עקרונות פיזיקליים ונורמות תרבותיות כלשהן.

מערכת סמלים שונה נולדה כאשר האמן התוודע לכך שבגופו של תמנון קיימים שלושה לבבות מתפקדים. בהשראת מידע זה, (עבודת וידאו, 2017), החל פישביין בתהליך הבניית הידע באופן סימבולי ובדיוני, פניה אל העתיד להעלאת מחשבות ורעיונות חדשים למבנה של לב האדם. בסדרת דימויים הוא מציג אפשרויות שהלב מתחלק לחמישה לבבות ושואל שאלות חתרניות במאמרו “Cardio Mitosis” (קרדיו מיטוסיס), כדוגמאת תהייה אודות קיומה של מדיניות ממשלתית המסתירה תופעות מעין אלו מעיני הציבור. הסתרת המידע לכאורה גורמת לשינוי התפתחותי בתחילת תהליך הבנית הידע החדש ובכך מאטה את תהליך הרחבת גבולות הידע והתפתחותו.

עבודותיו הקודמות של פישביין הוצגו במספר תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, לעיתים עם הקשר חתרני וביקורתי ביחס לנורמות חברתיות ותרבותיות . האתגר בתערוכה ״ריבוי דגשים״ היה לארגן את היצירות הישנות והחדשות כקונבנציות משותפות, מנוטרלות מהיבטים ביקורתיים, כדי שאפשר יהיה לשנותן ולתרגמן לקונבנציות חדשות ושונות להבנית ידע חדש.

דורון פישביין

אוצרת- יפעת שרה פרל

גלריה במה

(מודעה)

האתר פותח על ידי Web Skipper - פיתוח אתרים | עיצוב אתר: אלה אורגד
This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.