תערוכות

בתערוכה שביל החלב מוצגת סדרת עבודות שנולדה בשנה האחרונה וניחנְת בגישה מינימליסטית. בניגוד לעבודותיו הקודמות המתאפיינות במנעד צבעוני עשיר ושכבות צבע רבות, בתערוכה זו, הציורים ברובם מונוכרומטים, עדינים ומלאים בשקיפויות. הסדרה כולה יוצרת עולם שלם המשרה הלך-רוח נוגה, המדומה לשיטוט במרחב חלימה.

רוב העבודות בתערוכה נעות בין הפיגורטיבי למופשט, באופן שמותיר מקום רב לדמיון הצופה. בחלק מהעבודות, רוטמנש התנסה בטכניקות שונות וחדשות עבורו, כמו למשל, שילוב של נוזל החלב, אותו התיז על גבי הבד בתנועה חופשית. החלב שניגר על גבי הבדים והותיר טיפות כמעט שקופות, הוא בגדר נוכח-נפקד בתערוכה. זהו חומר שכמעט ולא מבחינים בו, ועם זאת הוא משנה את החומריות של העבודות והופך אותן לנוזליות ושקופות יותר. שם התערוכה, אם כך, נושא משמעות כפולה. שכן, הוא בו בזמן מהדהד את החלב עצמו, חומר ציורי יוצא-דופן שנמצא בחלק מהעבודות, וגם מעלה על הדעת את המבנה האסטרונומי של הגלקסיה.

השי רוטמנש, צייר אוטודידקט, מצייר מתוך הכרח קיומי, בצורה משוחררת ואינטואיטיבית, תוך תעוזה להתנסות בסגנונות ציוריים שונים, וליצור בכל פעם מחדש עולמות חדשים בציוריו ״יש מאין״. התערוכה מזמינה את המשוטט בה לצלול לתוך העבודות, לתוך גלקסיות רחוקות, הישר למעמקי ה״חומר האפל״ שבציורים.