תערוכות

לאיסוף החומרים יש חלק מרגש ומרתק ביצירת הקולאז' והאסמבלאז' .  הטכניקה , הקסם שבפעולה הידנית , העמלנית ,ההוצאה מההקשר והחיבור מחדש , שימוש אחר בחומרים ובתוכנם  .  מתקיים שינוי ולעיתים היפוך של המובן המקורי. הבסיס לסדרה זו של הקולאז'ים אסמבלאז'ים, הוא שינוי היעוד של החפץ המצוי , מה שמאפשר דרך חדשה להבעה של מחשבות ,רגשות . מסקרן ומושך החיפוש אחר חיבורים חדשים בין דברים, שלא בהכרח קשורים ובסוף הופכים לעבודה שלמה. תהליך פעולה של קרע , שהוא לא פחות חשוב מהחיבור ובמיוחד , חיבור של חומרים שהקשר המקורי שלהם היה מנוגד זה לזה ,בתוכן , בצורה , בצבע ובטקסטורה .  דימויים מן המוכן  ,יוצרים מידה של מציאות , מטמיעים ושוזרים אותה יחד עם חלקי תמונות שונים ומקטעי רישום וציור , כך נוצרים יחסים ומיפגשים  מורכבים , מעניינים   שונים ותופרים ביחד את הדימוי החדש, שאליו גם מתווסף מגע היצירה בחומרים בהווה . האמנית משתמשת בחומרים שמוצאים חן בעיניה , שובים את ליבה ומגרים אותה בציבעוניותם , בחומריותם , בחופש לשנות ,לקרוע, לחתוך ,לחבר, לבטל משמעות קודמת וליצור חדשה . זוהי התגלמות שינויי תפיסת המציאות ויצירת העולם הדימיוני. הכל אסוף ביחד , כביכול באופן סתמי ומקרי , פרטים רבים , מגע בין הצורות , חוסר קשר , הפשטה צורנית וסיפורית . נוצרת תחושה מציפה ושלמה . בחלק מהעבודות, היצירה מתהווה תוך כדי הדבקת החלקים על הבד וברוב העבודות מתקיימת פעולת החיבור ,ההדבקה והתפירה בחלל הריק וכך יצירת קולאז 'שלם . העבודות אינן בתוך מסגרת ,זו  נוצרת תוך כדי חיבור החלקים. צורת  המסגרת אינה מושלמת , שלמה או סופית בתחושה , נדמה שאפשר להמשיך עוד ועוד את פעולת החיבור, ההדבקה , התפירה , הגזירה והקריעה .   פיסות העץ, שחלק מהקולז'ים, תלויים מהן , מהוות תיזכורת לאיקונות התפילה . האיקונה  היא יצוג אמנותי של סמל . חיבור של ניגודים ,  נוצרת  תמורה אמיתית שמהדהדת, מרגשת, אינסופית .