תערוכות

איב קליין הוא משל. אמן מודרני שצמצם את העשייה האמנותית למינימום האפשרי. בתערוכתה החדשה של דינה הופמן "שירי פרידה לאיב" היא משוחחת עם הפרידה כמרכיב של מסע מתמשך שאינו נגמר לעולם.
התערוכה מורכבת מציורי אקוורל, קולאז'ים , אובייקטים וטקסט. הם מצטרפים יחד בזרימה מהאחד לשני לסיפור חיים, אמנות , מציאות ,חלום ובדיה. כל פרט בתערוכה הוא בית של שיר. והתערוכה כולה היא שיר פרידה לזיכרון המתמשך.
"בחלום שלי יש גשר. אני עולה לפגוש את אבי שלא הכרתי מעולם. הוא נמצא בקצה האחר של הגשר רחוק מולי. אני הולכת לקראתו ורגע לפני שאני נוגעת בו הוא מתמוסס לתוך קרני השמש של הבוקר המוקדם שמלטפות אותי מבעד לחלון חדר השינה … "