תערוכות

לאחרונה אני בונה אובייקטים המורכבים משני איברים מיטה זוגית, שני טכסטים זהים והפוכים זה לזה מתוך רצון להצביע על פוטנציאל של חיים מאוזנים .
אבל הכפילות מכוננת באותה מידה פוטנציאל של נעדרות ,על מה שאבד או יאבד,על מה שכבר לא אתך ,הנה נשארת לבד..
הרגע הזה , מסמן צורת חיים חדשה דרך אחרת משבר מכונן לקראת מה שיבוא הנורא מכל עוד לפניךואולי הטוב ביותר גם.שתי צורות המקפלות בתוכן הווה עצבני מעורער.