תערוכות

בתערוכה "תולדות" מציגים אלי בר-אדון וגל בר-אדון, אב ובנו, עבודות ציור ומיצב, השואבות את השראתן מיצירתו של הסב, אברהם אשר בר-אדון, יליד ירושלים, נצר למשפחה ספרדית מדורי דורות,
שישבה בין חומות העיר. א.א. בר-אדון, בן המחזור הראשון של בית המדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות "בצלאל", מתלמידיו של בוריס שץ מייסד בית הספר, עסק ברישום מתווים ובעיצוב שטיחי בצלאל לצד שמואל בן-דוד, יעקב קנטרוביץ' וזאב רבן. לימים הקים את המחלקה לעבודת דמשק, שהתמחתה ביצירות פיליגרן, ריקועי נחושת ושיבוצי כסף וזהב. את דגמי השטיחים עיצב בהשראת חפצי יודאיקה,
החי והצומח של ארץ ישראל, מוטיבים אדריכליים, ממצאים ארכיאולוגיים והשפעות אמנותיות ממזרח ומערב, ועל תשתית זו התעצבה שפתו החזותית. בחלוף השנים, לאחר שהוצגו בתערוכות
ובמוזיאונים שונים בארץ וברחבי העולם, נרכשו על ידי אספנים, אבדו או התכלו, נותרו כיום רק שטיחים ספורים פרי יצירתו (חלקם שמורים באוסף מוזיאון ישראל בירושלים וכן באוספים פרטיים ומוזיאליים נוספים).

אלי בר-אדון, נכדו של אברהם אשר, מציג בתערוכה את סדרת העבודות שטיחי בצלאל, המתייחסות לשטיחים שנארגו על פי מתווים וציורים של סבו. הוא מצייר את השטיחים ביד אמן,
בשמן על עץ, ופורש אפוס משפחתי, השזור בהתפתחות האומנות והאמנות בארץ. בעבודותיו הוא מעניק חיי נצח ליצירותיו של הסב; מבצע מעין פעולת שימור, שבאמצעותה הוא משנה את מעמד
המוצר ליצירת מקור חד-פעמית. בין השיטין הוא אורג בציורים זיכרונות ילדות, נופי פנים וחוץ, בית ומקום, ובאמצעותם מוסר פרשנויות אישיות, חברתיות ופוליטיות.

"בית מלאכה" – הסדנה המשפחתית לנגרות ולעבודות עץ – סיפק כר פעולה ומקום להתנסות לעבודותיו של גל בר-אדון, מוסיקאי בהכשרתו. את המיצבים הראשונים שלו בנה בהשראת מופעים שבהם השתתף,
והיו זירה להתרחשות כּוּלית, המשלבת מיצבי אמנות ומוסיקה. פסטיבלים בארץ ובעולם, דוגמת מידברן וברנינג מן, חברו לחוויה אישית ולזיכרון מן הפולקלור הצוֹפי המקומי של טקסי אש והיוו השראה לעשייה אמנותית.
על בסיס רישומים שיצר – בראשית הדרך ידנית, ובהמשך באופן דיגיטלי – הוא בונה מיצבי ענק מלוחות עץ מכורסמים. המבנים מורכבים ממסכים אווריריים, כעין משרביות. הם תוחמים חללים,
נראים כמבנים חלולים נעדרי מסה, והיטל צִלם מהדהד את דגמי השטיחים המשפחתיים. מעשה המרכבה של דימויים בצלאליים בשילוב השראות מתרבויות עתיקות מרחבי הגלובוס מניב עבודות,
המאזכרות תרשימי מפות ממעוף הציפור. עבודתו ממשיכה את ארכיון היצירה המשפחתי, מעצבת מעין "גרפיטי" אישי ומוסיפה פרק חדש על אודות גלגולה של היצירה בעץ.