תערוכות

אילנה בינג מציגה תערוכה היוצאת מפחדי הילדות ונכנסת לנבכי הנפש הבוגרת. ״כשהייתי קטנה פחדתי מהחושך. כשהשכיבו אותי לישון וכיבו את האור בכיתי וצרחתי שעות באימה. חששתי שאירדם. הרי באפלת השינה אין לדעת איזו זוועה יוליד החושך. תמיד הייתה שם אפשרות של אלימות לא ידועה. ישויות של רוע שרחשו ולחשו באוזני איומים לא מובנים ארבו בכל פינה אפלה בחדר. צעקתי כדי לא לשמוע אותן, כדי שהחרדה לא תשתק אותי.

״עשרות שנים אחרי, אני יוצאת בלילות אל האפלה הרוחשת בחוץ, בתוך החושך הפועם שמחביא ישויות של רוע ומסתיר צללים מאיימים בפינות האפלות, וחמושה במצלמה קטנה ובאימה גדולה, מחפשת את האור הקטן בפרוזדור״.