תערוכות

בתערוכת היחיד הראשונה שלה, שני סאסי מציגה מיצב המורכב משנים עשר ציורים אחידים בגודלם, 50 ס״מ על 70 ס״מ כל אחד. תשע עבודות מוצבות בגריד לאורך אחד הקירות בחלל הקטן, ושלוש לאורך הקיר הסמוך.

הציורים נעשו על ניירות צבעוניים בגירי פסטל עזי פיגמנטים. סאסי משתמשת בצבעים בדיוק כפי שיצאו מהמפעל, רדי מייד של צבע המונח בבהילות החלטית וכמו מנסה ללכוד רגע לפני שייסגר חלון.

ובמפעל הציורי משטחי צבע, קווים וכתמים נחתכים-מותכים אחד בשני בתחושה קולאג׳יסטית. האלמנטים ספק מרחפים על הנייר ספק תלויים אחד בשני לבל ייפלו מחוץ למסגרת.

בכולם – ירח. זה אינו ירח מתמלא. הסהר, בצורתו החסרה, מופיע בכל ציור מעט אחרת כך שמקבץ העבודות מייצר תחושה של ריבוי חזיונות. מבט מפוכח מגלה כי מדובר למעשה באותו הירח, וכמו בשירה של דליה רביקוביץ 'גורע וזורח' (1995), שממנו לקוח שם התערוכה, ״תמיד הוא חוזר״. רגע ההכרה הוא הרגע בו מתנפצת אשליית המלאות.