תערוכות

בתערוכה "השמש שוקעת פעמיים" מציגה האמנית, יערה צח, עבודות פיסול, שאותן יצרה במהלך ארבע השנים האחרונות. עם פרוץ מגפת הקורונה והגבלת הניידות במרחב הציבורי אספה האמנית עגלות סופרמרקט נטושות, שאותן מצאה במהלך שיטוטיה בסביבות העזובות, ואלה הפכו לחומרי גלם ביצירתה.

האובייקטים הפיסוליים הם הכלאות בין חלקי רדי-מייד שחולצו מן העגלות לבין חומרי מתכת, שנמתחו, הוארכו או הצטברו לכדי גופים כדוריים כמו משקולות. החלקים, שפורקו, שורטטו וכופפו סביב גוף האמנית, מהדהדים תנוחות גוף שונות.

צח מכנסת את הצופה אל תוך עבודתה ומייצרת עמו/ה מערכת יחסים אינטראקטיבית, כמעין כוריאוגרפיה של מחול, המתקיימת בחלל. בתערוכה היא שבה וחוזרת לדימוי עגלת הקניות – אותו אובייקט עזר שימושי, המזוהה עם החברה הצרכנית, אך גם עם החיים בשולייה – אך מותירה רק שרידים ורמזים למה שהייתה. שלדי העגלות מפורקים לחלקיהם: הם נשזרים זה לזה, מתפצלים ונדמים לדגמים צמחיים או לרשת נימים, המשתרגים ומתפשטים כגידולים שיצאו מכלל שליטה. צח מקנה לחומרי המתכת התעשייתיים איכויות אורגניות ומקיימת מחזוריות של סוף והתחלה.

הפסלים צבועים בצבעי רכב מטאליים, העומדים בניגוד לחומר התעשייתי הפונקציונלי ומתאגדים למושבות צבע. האובייקטים מתקיימים כיחידות עצמאיות, ויחדיו יוצרים מיצב, המתפשט בחלל הגלריה. הם מוטלים על הרצפה, נשענים על הקיר או תומכים זה בזה ומעלים על הדעת מרחב הנע בין זמניות ונזילות לבין קיפאון. העבודות מקיימות ביניהן מעין איזון עדין, המעורר תחושות של גוף ניצב, תומך ואיתן, ובד בבד – של ארעיות, הנושאת בחובה פוטנציאל לשינוי ולקריסה.

יצירתה של צח עומדת על החֶסֶר. היא ממירה את המסה ומסמנת נפחי אוויר, כמו הייתה רישום בחלל. צח בוראת עולם חמקמק, המיטלטל בין הזר למוכר, ומעלה שאלות הנוגעות לתודעה ולזיכרון, קולקטיביים ואישיים גם יחד.

העבודה מזמינה את הצופה להשתהות במרחב גבולי, מעבר לנקודת סף פיזי ותפישתי, ולוכדת רגע של שינוי במאזן הכוחות המוכר.

יערה צח (1984), בעלת תואר ראשון ושני מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, מרצה לאמנות במכללת שנקר, רמת גן. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בחללים חשובים בארץ ובעולם, ביניהם: מוזיאון ישראל, ירושלים; מוזיאון תל אביב לאמנות; CCA, תל אביב-יפו; גלריה Artwall, פראג; הביאנלה הבינלאומית לאמנות צעירה, מוסקבה; מוזיאון אוסף ברארדו, ליסבון; בית האמנויות, ברנו; גלריה גבעון, תל אביב; פורום גבעון לאמנות, תל אביב; גלריה רו ארט, תל אביב; מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד; מוזיאון אשדוד לאמנות; מוזיאון חיפה לאמנות; מוזיאון פתח תקווה לאמנות; מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע.

צח זכתה במבחר פרסים ומלגות מטעם קרנות ומוסדות שונים בארץ ובחו"ל, ביניהם ארטיס, ארטפורט, אסיילום ארטס, קרן אאוטסט, קרן רבינוביץ לאמנויות תל אביב, מועצת הפיס לתרבות ואמנות והאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. עבודותיה נכללות באוספים ציבוריים ופרטיים מובילים בישראל ובעולם, בכלל זה אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים; אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות; אוסף Galila's P.O.C, בריסל; אוסף יגאל אהובי, תל אביב.