תערוכות

היצירה בעבורי היא חופש לשבור מסגרות, מקום שבו אני יכולה לצאת לטייל במחוזות לא מוכרים ולברוא לעצמי עולמות.

התגוררתי ברמת גן, סמוך לגן אברהם. כמו חלום הוא הילך עלי קסם והטיל אימה ופחד מפינות חבויות ומאוושת צמרות העצים. בגיל ארבע, בלוויית אימי וסבתי, חשתי בגן את כוחות הטבע – ברחשי המים בבריכה שמשייטים בה דגי זהב ופורחים בה נופרים, בגשר שמעליה, במפל המים הגבוה. אני קטנה כל כך והגן כל כך גדול. נפעמתי מכל הסובב אותי, וביקשתי מאימי שתקנה לי בלוק ציור וצבעים כדי שאוכל לצייר בכל פעם שאבקר בגן.

כשבגרתי אימי לימדה אותי סריגה, תפירה ורקמה, מלאכות שבהן נדרשתי לדיוק ולהתמדה והסבו לי הנאה רבה. בבית הספר אהבתי מאוד את שיעורי הציור והמלאכה, ובתיכון למדתי ב"אורט" תפירה, תולדות הלבוש, ציור ואופנה. כשסיימתי את לימודיי גמלה בליבי החלטה להקנות את הידע שלי לתלמידות. למדתי בסמינר למורות למלאכה, השלמתי תואר נוסף בהוראה, ולימדתי בבית הספר "המנחיל", שבו למדתי. עשרים שנה לימדתי ציור על משי, תפירה במכונת תפירה, עבודות טלאים ויצירת תמונות מחומרים שונים, וכשפרשתי התחלתי ללמוד להנאתי טכניקות בציור אצל האמנית עידית דגן, המלווה אותי עד היום. למדתי גם הדפס לינוליאום אצל טנו סוסטר בבית האמנים בתל אביב. אני מתמחה בעבודות המשלבות ציור באקריליק וטקסטיל, קולאז', רקמה והדפסה.

לילדותי השפעה גדולה על הנושאים של ציוריי. אני משלבת את הביתי באקזוטי, ונוטעת זיכרונות משפחתיים באלמנטים מעולם הטבע כמו ציפורים, פרחים וצמחייה, לכדי מופעים סוריאליסטיים רוויי גודש, צפיפות וניגודיות צבעונית עזה. בעת החיפוש שלי בציור עולות שאלות, נבדקים גבולות. בחלק מעבודותיי חוזרת עין מסתורית המתבוננת מרחוק, צופה מלמעלה או מעוררת אימה מלמטה, זיכרון לתקופה לא טובה. העבודה הגדולה ביותר ב"אגדת גן" מצוירת בשחורים ולבנים בלבד. השלתי בה את הצורך בצבעוניות, ונתתי חופש לאקספרסיביות של המכחול וההדפסה.

ניסיונות ואלמנטים אלה ואחרים משמשים אותי לכינון עולם אלטרנטיבי, חלומי, למציאות החיים היומיומית, ואני מבקשת למשוך את הצופה אל היער הקסום שבדמיוני, אל זיכרון הגן.